צדק חברתי וצדק חלוקתי בימי קורונה

העובדים שלי משגעים אותי!
דווקא עכשיו אני שומע טענות רבות יותר כלפיי על כך שאיני צודק, שההחלטות עושות להם עוול. למה פיטרתי את אברהם העובד הוותיק והמסור והשארתי את אלי המוצלח פחות ומעורב חברתית פחות. למה העומס מוטל דווקא עליי?

רשימת תחושות הקיפוח של העובדים גדלה מיום ליום. העובדים מחפשים צדק ואנחנו מחפשים פתרונות פרקטיים לבעיות הקשות שהתעוררו. אולי אפשר בכל זאת לגשר על הפער?

נוכל להצליח בכך אם נבין כי הטענות מגיעות מתחושה של העובדים שנעשה להם עוול הנובע מאי צדק. חיפוש הצדק הניהולי והחלוקתי במקום העבודה היה לגורם קריטי בחשיבה של בני הדור הצעיר במיוחד. הם תובעים מהמעסיק צדק ניהולי וחלוקתי כשם שהם תובעים, ובאותה עוצמה, צדק חברתי וכלכלי מהקברניטים.

ימי קורונה, המאופיינים בכאוס טוטאלי, רק מעצימים את החיפוש אחר הצדק, שכן הוא מותיר לנו תקווה, שלמרות הכול, לא איבדנו צלם אנוש, ובניגוד לכוחות הטבע, מה שקשור בנו לא התערער.

ולכן, אחרי שהבנו מה הסיבה לטענות העובדים, נבחר להשיב להם באורך רוח ונבהיר להם שערך הצדק הוא ערך חשוב המנחה גם אותנו בקבלת החלטות.

לא קל לנו לשנות גישה ולהסביר לעובדים מדוע אנו עושים את מה שאנו עושים, אבל אלה ימים אחרים – ימים שבהם אנו עוצרים ומתבוננים עמוק יותר. גם אנחנו מחפשים צדק, וכאשר הוא נגזל מאיתנו אנו מרגישים לא רק מקופחים אלא גם מושפלים מניצול השררה הניהולית נגדנו. אז מדוע שנופתע מתגובת העובדים ומחיפוש הצדק שלהם?

זוהי הזדמנות פז בעבורנו ליצור מציאות חדשה שתפיח רוח טובה וצודקת עם אנשינו . בהצלחה!

אלי לניאדו